תיאור
לפעמים הדרך הכי קשה היא דווקא הדרך ללב שלנו.
היו תקופות שבהן רציתי להצליח כאומנית, אבל הרגשתי תקועה.
היו בתוכי מחסומים – פחדים, ספקות, השוואות, וגם מבחוץ לא תמיד קיבלתי את המקום שרציתי.
באותה תקופה קראתי ספר על אישה אמיצה, חיה בתקופה קשה – תקופת מלחמה, חוסר שוויון, הרבה אובדן.
ובכל זאת, היא פתחה את הלב לאהבה, ליופי, להצלחה.
משהו בסיפור שלה הדהד בתוכי עמוק, והפך לציור.
לקחתי השראה מהכריכה – אבל בחרתי לשנות את צבע השמלה שלה מלבן לאדום.
כי אצלי, זו כבר לא רק דמות מהספר – זו אישה שבחרה לחיות בתשוקה, באש יצירתית.
והוספתי גימור של כינור – כי מוזיקה תמיד הייתה חלק ממני, והיא תמיד שם, גם כשאין מילים.