תיאור
יש מצבים שבהם מתפרצת ממך תודה.
במסגרת הלימודים שלו, הבן שלי היה צריך לעבור חונכות של מספר ימים במקום עבודה שתואם את שאיפות הקריירה העתידיות שלו.
לבן שלי יש חלום והחלטה. הוא הולך להיות ארכיטקט, לבנות ולשמר בניינים יפים שיש בהם קסם שקשה להסביר במילים. כשאנשים ייכנסו לבניינים האלה, הם יתפעלו מהיופי וישקעו בקסם הזה והוא ידע שזה יהיה בזכות היצירה וההשקעה שלו.
אז חיפשנו בקרב כל מכרינו משרד אדריכלים שיסכים לקבל אותו לכמה ימים לחניכות. הזמן היה קצר וכבר היה נראה שאין פתרון באופק.
בשניה שביקשתי מבן דודתי שיבדוק אם זה אפשרי- על אף ששנים לא התראינו או היינו ממש בקשר- הוא ללא היסוס אמר שישמח וביקש אישור מהבוס שלו.
תוך 3 ימים בהם בדקנו את הטלפון ללא הרף… הגיעה התשובה… החיובית! תום נוסע לעבור חונכות במשרד אדריכלים בניו יורק, בלב מנהטן!
בן הדודה שלי, אושי, שהוא איש משכיל, טוב לב וארכיטקט מוכשר, עזר לתום לספוג ידע, חוויות ואת הלב הפועם של העיר.
החוויה היתה פשוט מדהימה. מקומות מרתקים, אוכל טוב, והכי חשוב: צלילה לתוך תוכניות ותרשימים, אתרים בבניה על פי תכנון, ספרים על אדריכלות עתיקה ומודרנית ויחס מקסים, לבבי, מכבד וכזה שגרם לתום להיות פשוט בעננים.
לאושי היתה היסטוריה עם כינור, כפי שביררתי בתחקיר שעשיתי עליו עם אימי ומכך התחיל הרעיון שלי ליצירה שאכין עבורו כאות תודה.
כאשר הציור היה מוכן, בדיוק התחילו פעימות השחרור השניות מהשבי הנורא של החמאס.
אחת השבויות ששוחררו היתה אגם ברגר, נגנית כינור מחוננת.
השחרור של השבויות והשבויים היה כל כך מרגש ועם רגשות כל כך מעורבים על הסבל שעברו וכל מי שאבד, עם אושר על האיחוד עם המשפחות, שהכינור בציור, עם צליליו העצובים וצבע הזהב הטהור, היפה והמרגיע, סימלו עבורי בדיוק את זה.
את החלום שמסרב למות, שפועם בכל אחד מאיתנו, ועוזר לנו לשרוד, להמשיך הלאה ולהתרומם מעלה מעלה.
