תיאור
באמצע בית החולים, ברגע אחד, עולמי התהפך עלי. הרופא במיון, שנראה עייף ושחוק מדי, ירה עלי את המילים: אני עוד מחכה לתשובה סופית, אבל לילד שלך יש או מחלה שנקראת ITP, מחלה של המערכת החיסונית שמשבשת את קרישת הדם, או לוקמיה- סרטן הדם.
רגע, מה?????
בעלי בחו״ל והבן הגדול שלי בן החמש וחצי עם הבייביסיטר בבית. אני מסתכלת על הרופא ותוהה מה הוא אמר לי הרגע.
הרופא דוקר את נועם שלי, בן שנה וחצי באותו הזמן, 11 פעמים לפני שמצליח למצוא וריד בגוף התינוקי והשמנמן שלו. נועם בוכה את נשמתו ואני בוכה איתו.
איך זה הגיוני שילד כל כך מתוק ותמים סובל ככה? ממש הרגשתי שאכזבתי אותו. נכשלתי מלהגן עליו.
יום אחר כך, אחרי לילה נטול שינה, הבנתי שלנועם שלי יש ITP. בעלי חזר מחו״ל, ויחד עברנו שנה וחצי של גיהנום.
בדיקות דם חוזרות ונשנות כל שבוע עם תוצאות מאכזבות ואז מעוררות תקווה רק כדי להתרסק שוב באכזבה שבוע לאחר מכן.
תרופות שמנפחות, ילד מקסים עם עיניים תכולות וסימנים כחולים (״המטומות״ בשפה רפואית…) ואמא מרוטת עצבים מאד. המחלקה ההמטולוגית (מחלות דם) היתה יחד עם האונקולוגית (סרטן) ובכל שבוע, ראיתי ילדים קטנים, קרחים, רזים וסובלים ואת הוריהם האומללים. לא יכולתי שלא לצאת מבית החולים דומעת.
לאחר כמה חודשים, חמתי (כוכבת אמיתית בחיי), נתנה לי ניעור טוב ונחוץ. היא עזרה לי לקחת את הגורל שלי ושל נועם בידיים. כך, הפשלתי שרוולים, שינסתי מותניים והתחלתי ״לעבוד בזה״. למדתי בלילות ספרות רפואית ומחקרים של רפואה טבעית של טיפולים במחלה הזו. קניתי תוספי מזון שונים, הכנתי לו טחינה, סחטתי לימונים. שכרתי לו סייעת צמודה. נתתי לו ״סיועים״ (שיטה של סיינטולוגיה [ידע מעשי לשיפור החיים] לטיפול רוחני שמביאה להקלה ושיקום), לקחתי אותו לדיקור סיני.
מכיוון שהמערכת החיסונית היא חמקמקה, לקח לה חודשים להתאושש. אבל לאחר התמדה בלתי מתפשרת בכל הכלים עליהם ביררתי לעומק, זה קרה.
לאחר שהרופא אמר שכבר אין מה לעשות, המחלה שלו היא ״כרונית ולא חולפת״, הסערה פסקה, העננים התפזרו והשמיים התבהרו.
שלוש בדיקות ברצף היו בטווח לא מסוכן. עוד לא נורמלי אך לגמרי מחוץ לטווח סכנה.
בשלב זה נפרדתי מבית החולים. נועם היה בן שלוש.
כשנה וחצי לאחר מכן, לקחתי אותו לבדיקת דם בקופת חולים. הייתי במתח עצום. האם נחפזתי כשהוצאתי אותו מבית החולים? האם הסיוט נגמר באמת?
הבדיקה יצאה תקינה לחלוטין!!!! נורמלית!!
אח, הניצחון. הכיבוש. ההקלה.
נועם חגג השנה בר מצווה. הוא נער יפה וחכם, טוב לב ובעל עקרונות. הוא מדהים עם בעלי חיים וגם חבר טוב ונאמן. והוא בריא.
ואני? מתוך הגיהנום ההוא, למדתי משהו אחד. אני לוחמת. יכול לקרות לי ולאהוביי משהו קשה מאד וזה לא יהיה לי קל. ייתכן שאפילו אתפרק. אבל יש בי את היכולת לקחת את העניינים לידיים. אני יודעת ללמוד, להעריך נתונים ולהחליט. אני יודעת לעבוד קשה ולא לוותר. מסתבר שאנחנו חזקים פי כמה ממה שנדמה לנו…
אז- Dare Me.
