תיאור
צירי לידה בגיל 12??? אני לא יכולה לדמיין את זה בכלל. ילד שני בגיל 14 וחצי. באיזה עולם?? וכל זה אחרי שאמא עזבה את הבית בגיל 6 ונפטרה בגיל 10.
כמה צער היא בטח חוותה. כמה אובדן. כמה כאב.
אבל לאיזה כיוון היא לקחה את כל זה?
הסיפור הלא ייאמן הזה הוא של אריתה פרנקלין, או כפי שהיא נודעה בתור ״גברת נשמה״.
היא הוגדרה על ידי כל מגזין נחשב בעולם כאחת הזמרות המעולות מאז ומתמיד, ונודעה ביכולתה לחדור בשירתה, אל עומק הנשמה, בכל נושא שהוא.
היא זכתה ב-18 פרסי גראמי. קולה הוגדר כ״פלא טבעי״.
היא באה מעולם הגוספל וגדלה אצל אביה הכומר.
מעבר לקולה הנדיר, היא גם הייתה מוזיקאית בחסד, שניגנה בפסנתר במיומנות גבוהה והיתה מעורבת בכתיבה והלחנה של לא מעט משיריה.
בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, אריתה סייעה לתנועה האפרו-אמריקאית, למלחמה למען זכויות האזרח ולקידום מעמדן של נשים בארה״ב.
ב-1987 היא הפכה לאישה הראשונה שנכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול.
ב-2005 היא קיבלה מהנשיא בוש את מדליית החירות הנשיאותית- עיטור הכבוד האזרחי הגבוה ביותר בארה״ב.
בציור הזה לא ציירתי את אריתה.
ציירתי את הרוח של העוצמה הנשית העילאית שלה בכל אלו מאיתנו שממשיכות אותה.
ציירתי את הנשיות היפה והחזקה, שאינה מתנצלת.
ציירתי את המוסיקה שחודרת לעמקי הנשמה.
ציירתי את הזכות שלנו להיות נשים, להיות אימהות, ועדיין גם לעסוק בקריירה, באומנות, בעזרה לאחרים, באקטיביזם, בזכויות אדם, ולא לוותר על אף חלק של החיים. גם אם חווינו הרבה כאב. גם אם ננטשנו, נפגענו או לא קיבלנו מספיק אהבה.
ציירתי את המוזיקה שלא ניתנת להבעה במילים,
אך מהווה את העוצמה האינסופית שאריתה העבירה איתה הלאה
ושקיימת בפוטנציאל גם אצלי-
וגם אצלך.
