תיאור
בגיל 21, היה לי הכל ולא היה לי כלום.
הייתי יפה, צעירה, מצליחה, עם חבר חתיך, ועבודה שחלמתי עליה בתחום המוסיקה.
אבל הרגשתי עצבות פנימית שלא יכולתי להסביר.
כמו חור של ריקנות שבולע הכל.
רציתי להיות מאושרת. רציתי מטרה בעלת ערך. רציתי פתרונות לדברים שהטרידו אותי.
וכל כך רציתי להרגיש מאוזנת ושלווה.
הרגשתי שאם אמצא את מה שחיפשתי, אשתמש בזה גם לעזור לאחרים. לא אחשוב רק על עצמי.
וחיפשתי, בחיי שחיפשתי!
קלפי טארוט, אסטרולוגיה, קבלה, רייקי, ספרי מודעות עצמית… ואחרי כל ספר חשבתי:״הנה התשובה!״ רק כדי שוב להתרסק בבכי יומיים לאחר מכן ולהבין שזה לא באמת פותר את הריקנות הארורה הזו.
יום אחד הגיעה אלינו מורה פרטית ללמד את אחי הצעיר מתמטיקה. תוך שני שיעורים הציון שלו עלה מ-60 ל-95. הייתי המומה ושאלתי אותה: מה עשית???
היא ענתה לי שהשתמשה בידע על למידה של סיינטולוגיה (שפירושה ״לדעת כיצד לדעת״), ידע מעשי לשיפור החיים. ושיש שם גם ידע עשיר על זוגיות, עסקים, אושר אישי ועוד.
למחרת נסעתי באוטובוס בקו 51 כל הדרך מפתח תקווה לתל אביב.
אני זוכרת את התקווה המהולה בחשש, את הסקרנות הרבה וההתרגשות שעברה בי.
הגעתי למרכז לסיינטולוגיה והתחלתי את הקורס הראשון שלי.
פתאום הבנתי כל כך הרבה דברים!
החור הריק בפנים התחיל להתמלא.
התחלתי להרגיש שיש לי מטרה חשובה בחיים. לעזור לאחרים!
השקעתי את היום יום שלי בללמוד איך להיות מקצועית בזה.
שנים רבות מאד לאחר מכן, באחת הפעמים שעזרתי למישהו לפתור בעיה קשה במערכת היחסים שלו עם אבא שלו, כשהוא בא וסיפר לי שמערכת היחסים שלהם שוקמה וכמה הוא מאושר, פתאום זה הכה בי.
הנה האיזון שכל כך חיפשתי.
הנה האושר.
זוהי המהות של שלווה.
וזו הדמות של הציור הזה, Balance. היישר מהעולמות הרוחניים של המזרח,
היא משקפת את האיזון הפנימי הזה שכולנו שואפים לו.
