האם גם לך קורה שאת לפעמים מרגישה קצת תקועה? קצת בתחושה שכל יום זה אותו הדבר ואין איזשהו אוויר, או פתח להגשים שאיפות שהן מעבר למאבק היומיומי? אולי בכלל אין לך זמן להסתכל אם יש לך שאיפות? או מה הן?
אחד הדברים שעובדים לי הכי טוב במקרים של תקיעות, הוא להתנתק- ולחזור מחדש.
למשל- אם אני מציירת ומרגישה שהגעתי למבוי סתום; פתאום משהו מרגיש לי לא נכון בפרופורציות, או שהתכנון של הצבע נראה לי לא מדויק, אני עוזבת הכל והולכת לעשות משהו אחר. אני יורדת עם הכלבה, מבלה זמן עם הילדים, שומעת מוזיקה… וכשאני חוזרת- יש לי נקודת מבט חדשה. זה קצת כמו להסתכל על הציור פתאום בעיניים של מישהי אחרת. ברגע אחד, אני רואה מה צריך לתקן ועושה את זה בקלילות. זה ממש חשוב לא להיתקע ולשמור על הזרימה!
החיים שלך הם קנבס עליו את מציירת ציור מתמשך.
אני בטוחה שתוכלי ליצור מהם יצירת מופת. מה דעתך?
אם את לוקחת ומשתמשת בזה בחיי היום יום שלך- אשמח לדעת!
את מוזמנת באהבה לאינסטגרם שלי כדי שניתן זו לזו השראה.
באתר שלי מחכה לך אומנות שמרחיבה את הלב ועוזרת להתנתק.
אל תפסיקי לחלום!
שלך, טל
